והדרך נפתחת
שיר קצר על הרגע שלפני היציאה לדרך: על הפחד שמחזיק ועל הצעד הראשון שמשחרר.
עמדתי מול השער שנים, בטוח שהוא נעול.
אספתי מפתחות: תעודות, תכניות, הסברים, וכולם הסתובבו בחור ולא פתחו דבר.
ערב אחד, עייף מדי מכדי לפחד, נשענתי על השער סתם, לנוח.
והוא נפתח.
מסתבר שלא היה נעול מעולם. רק כבד. רק מחכה למשקל של מי שמוכן להישען קדימה.